<h1>מעשה הגאונים סימן ס"ב</h1>
<h2>דף קו.</h2>
[הורה] רבינו ר' יצחק בר יהודה זצ"ל מי שהלך בספינה ואין לו כלי ורוצה לאכול שוטף ידו בנהר ודיו, ואינו מברך על נטילת ידים הואיל ואינו נוטל מכלי, דעל שם נטלא תיקנו חכמים שצריך לברך על נטילת ידים, אלא מברך על שטיפת ידים, ועוד (ש)הורה שבכל פעם ופעם [ש]חוזרין מלהסך את רגליו בין לקטנים בין לגדולים ונוטל את ידיו, צריך לברך אשר יצר את האדם, אלא כשנוטל ידיו ללכת לבית הכנסת ולא עשה צרכיו או נוטל ידיו ללמוד תורה בנקיות מברך על נטילת ידים, שהרי חכמים תיקנו שצריך ליטול ידיו לתפלה וללמוד תורה משום שנאמ' [עמוס ד'] הכון לקראת אלקיך ישר', וכשעמד ללמוד תורה מברך על התורה ושוב אינו מברך ברכת התורה בבית הכנסת אלא קורא פרשת קרבנות בלא ברכה.
<h2>דף קו:</h2>
ששאלו תלמידים לרבינו שלמה, (מי שנוטל) [הנפנה ונוטל] ידיו צריך ליטול פעם אחרת לאכילה או לאו, אמר להם אף אני כך שאלתי לרבינו יעקב בר יקר ואמר לי צריך ליטול, ולחזור וליטול [ו]לברך על הראשונה אשר יצר את האדם, ועל השנייה נטילת ידיים. אבל סבירא לי נטילה אחת עולה לכאן ולכאן, וראיה לדבר מרב. [על הגליון: בוקא סריק' תלא ברבנ' י"ע דהא קיימ' לן במס' חולין [ל"א ע"א] דחולין לא בעו כוונה אפי' לעניין טבילה דאוריתא כ"ש לעניין טבילה דתיקן שלמה, ו' ואבר' ר"י שמו. יהי השם עמו].
<h2>דף קיא:</h2>
כך מנהגו של ר' קלונימוס כשמביאין לפניו מאכל של טריש או של ווירמשילש מברך בא"י בורא מיני מזונות ומברך אחריו מעין [שלש] על המחיה ועל הכלכלה וגו', ואחר כך מברך המוציא וברכת המזון, אבל אם לא היו מביאין המאכל טרייש עד שמברך תחילה המוציא ואחר כך היו מביאין מאכל מבר' (אחריו) מיני מזונות בתחילה, ואינו מברך לאחריו ברכה אחת מעין שלש דהכי סבירא ליה דהאי דאמרינן [ברכות מ"א ע"ב] פת פוטרת כל מיני מאכל היינו מברכה שלאחריו אבל מברכה שלפניו אינו פוטר. וכששותה היין שלא בסעודה מברך לאחריו [מעין] שלש אבל בתוך הסעודה אינו מברך לאחריו. וכשביאין שאר משקין מברך שהכל נהיה בדברו. מעשה היה שבירך אחר קידוש כסבור בזמן שמברך דיין הוא בכוס ונמצא דשכר הוא והצריכוהו לעשות קידוש אחר, וקידוש ראשון לא כלום.
